לימודי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי

לימודי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי: על רפורמת 'מה שטוב לאירופה'

בעולם שהופך ליותר ויותר גלובלי, לימודי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי הם רלוונטיים מתמיד. יבוא, יצוא וסחר בינלאומי נחשבים לנשמת אפה של הכלכלה הגלובלית - הם מקלים על חילופי סחורות ושירותים, יוצרים מקומות עבודה, מטפחים שיתופי פעולה בינלאומיים ומניעים צמיחה כלכלית.

הבנת המורכבות של תהליכי יבוא, יצוא וסחר בינלאומי חיונית לכל מי ששואף להצליח בתחום הלוגיסטיקה וניהול שרשרת האספקה והיא פותחת דלת לעולם שלם של הזדמנויות.

לימודי יבוא יצוא וסחר בינלאומי במחלקה לניהול בבר-אילן

יבוא, יצוא וסחר בינלאומי זהו נושא הנלמד בהרחבה במסגרת תואר ראשון בניהול לוגיסטיקה במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן. לימוד יבוא יצוא במסגרת התואר הראשון בניהול נועדו לצייד את הסטודנטיות והסטודנטים בידע וכישורים הדרושים כדי לנווט ברזי הסחר הבינלאומי, ולחשוף אותם להיבטים שונים של סחר בינלאומי – ממסגרות רגולטוריות והסכמי סחר ועד אסטרטגיות לוגיסטיות, שינוע ותחבורה.

במאמר זה נתעמק ברגולציה וביתר שאת ברפורמה שהושקה לאחרונה – "מה שטוב לאירופה טוב לישראל", המשפיעה באופן ישיר ומשמעותי על כל מי שעוסק בתחום של יבוא וסחר בינלאומי. רפורמה זו נלמדת במסגרת לימודי יבוא יצוא וסחר בינלאומי במחלקה לניהול באוניברסיטת בר-אילן ומאפשרת לקבל תובנות על הסביבה הרגולטורית, על תקנות המכס והמסחר בישראל.

זהו מאמר אורח הנכתב בשיתוף גלעד נורמנד סוכן מכס בחברת קרגו אמרפורד - אחת מחברות השילוח והלוגיסטיקה המובילות בישראל.

כיצד רפורמת מה שטוב לאירופה טוב לישראל משפיע על יבואני בישראל?

החל מ-1 ביולי 2024, נכנסת לתוקף רפורמה בישראל שהביאה עימה שינויים משמעותיים במערכת התקינה והרגולציה. רפורמה זו נועדה להקל על יבואנים, להפחית בירוקרטיה ולהתאים את התקינה הישראלית לתקנים בינלאומיים, אך בה בעת היא גם הציבה אתגרים חדשים. במאמר זה, נבחן את היתרונות והחסרונות של הרפורמה ליבואנים, איך היא משפיעה על יבוא יצוא וסחר בינלאומי וכיצד סוכני המכס יכולים לסייע ליבואנים להיערך כראוי לשינויים ולמנוע בעיות בהליך היבוא.

מהות הרפורמה

 הלכה למעשה השינוי המרכזי הינו שחרור טובין ללא אישור רגולטורי - טובין שנדרשו בעבר בגינם אישורי ת"ר והנמצאים בקבוצות יבוא 2 ו-3 ישוחררו על ידי הזנת קוד על ידי סוכן המכס בשלב הגשת הצהרת יבוא.

עיקרי הדברים:

• בוטלה החובה להגשת בקשה ליבוא טובין באמצעות מעבדה מוכרת.
• צו יבוא חופשי עודכן בהתאם.
• במידה ויבחר היבואן באפשרות "הצהרת ת"ר, ניתן יהיה להכניס טובין שחלים עליהם תקינה רשמית, באמצעות הקלדת קוד. לשם כך, היבואן ינחה את סוכן המכס לבחור בקוד בשלב הצהרת יבוא.
• במידה והיבואן החליט שלא להשתמש במסלול הצהרה לפי הרפורמה, באפשרותו להגיש בקשה לקבלת אישור עמידה בדרישות הממונה. במקרה הזה, תנאי קבלת האישור יהיו התנאים של מסלול קבוצת יבוא 1.

• יבואן הנמצא בסטטוס "מפר אמון" לא יוכל להכניס טובין באמצעות שימוש בקוד. עליו יהיה להגיש בקשה למעבדה מוכרת במסלול קבוצת יבוא 1 ובהתאם לתנאים נוספים כפי שהוגדרו על ידי הממונה על התקינה לתקופת הפרת אמון.

חשוב לציין כי פקודת היבוא והיצוא מחייבת כל יבואן לשמור בתיק המוצר הצהרת יבואן המעידה על התאמת המוצר לדרישות התקן הישראלי הרשמי.
רפורמת היבוא אינה משנה זאת. גם לאחר רפורמת היבוא, חובת אחזקת הצהרת היבואן בתיק המוצר נותרת בעינה.
הצהרת היבואן הנשמרת בתיק המוצר זהה לזו שהוגשה בעבר למכון התקנים דרך מערכת מסלול, ועל בסיסה התקבל אישור שחרור מהמכס.
הצהרה נדרשת במקרה של בדיקה. עם זאת, במקרה שהיבואן נדרש לבדיקה על ידי מנהל התקינה, עליו להציג את ההצהרה בתיק המוצר.

הנקודה החשובה היא: היבואן יוכל לשחרר מוצרים שהיום נמצאים בקבוצה 2 או 3 על ידי מילוי תצהיר ספציפי למשלוח תוך הכללת כל הדגמים שבמשלוח בתצהיר והעברתו לתיוק במכס על ידי סוכן המכס, ללא מעבר דרך מעבדת תקינה כמו מכון תקנים, אך עליו לזכור כי הצהרה זו אומרת שהמוצר עומד בתקן המלא ובידיו תיק מוצר לכל הפריטים שבמשלוח, וכמובן עליו להיות מוכן בכל רגע לביקורת שבא הוא יידרש להציג את התימוכין מתיק המוצר או לעבור בדיקות רנדומליות לאישור עמידה בתקן.

לחילופין ניתן להגיע להסדר ישיר עם מכון תקנים או מעבדת תקינה אחרת על המשך פיקוח ולהמשיך לקבל אישור ספציפי לכל משלוח ממכון תקנים לצורך שחרור מהמכס כמו שהיה מקובל עד סוף יוני 24. כמובן שגם במסלול זה ייתכן שהיבואן ייבדק רנדומלית אך תהיה בידו אסמכתא לביצוע בדיקות במכון תקנים בנוסף לתיק המוצר שבידו אשר חובה שיהיה קיים אצל היבואן בכל מצב.

הבהרות נוספות:

מומלץ ליבואנים לשמור עותק של הצהרת היבואן במקום נגיש, למקרה שיידרשו להציגה.
הגברת אכיפה: במקביל להקלות, תוגבר האכיפה בשווקים כנגד יבוא מוצרים שאינם עומדים בדרישות הרגולטוריות.

במסגרת רפורמת התקינה החדשה, שנכנסה לתוקף בתאריך 1 ביולי 2024, הוגדרה קטגוריית "יבואן מפר אמון". יבואן יוגדר כמפר אמון אם יבצע אחת מהפעולות הבאות:

• הצהרה כוזבת: הצהרה כוזבת בכתב או בעל פה בנוגע למוצר מיובא, לרבות הצהרה בנוגע לתקן, לסימון, לטיב או למוצאו של המוצר.
• הגשת מסמכים מזויפים: הגשת מסמכים מזויפים או מטעים למכון התקנים הישראלי או לגורם ממשלתי אחר, בקשר למוצר מיובא.
• הפרה של הוראות חוק התקנים, חוק הגנת הצרכן או כל חוק אחר הנוגע ליבוא מוצרים.
• סיכון בטיחות הציבור: יבוא מוצר שעלול לסכן את בטיחות הציבור, בריאותו או איכות הסביבה.
  התנהגות חוזרת: חזרה על הפרות של הוראות החקיקה או נהלי מכון התקנים, גם לאחר קבלת התראה.

יתרונות רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" ליבואנים:

1. פשטות בתהליכי אישור ותקינה. הרפורמה נועדה לפשט את תהליכי האישור של מוצרים מיובאים, תוך צמצום הבירוקרטיה. המערכת תהיה יותר אוטומטית וממוקדת בתוצאות, ולא בפרטים טכניים מיותרים. יבואנים יוכלו לחסוך זמן ועלויות על ידי מעבר חלק יותר בתהליכים, במיוחד ביבוא מוצרים חדשים שמצריכים אישורים מיוחדים.
2. הכרה בתקנים בינלאומיים. החיבור לתקנים בינלאומיים מייעל את תהליך היבוא בכך שמפחית את הצורך לעמוד בדרישות תקינה שונות ומפצלות בין מדינות. יבואנים שימלאו את הדרישות העולמיות ייהנו מקיצור תהליכים והתאמה אוטומטית לתקנים הישראליים, דבר שמפשט את היבוא.
3. ייעול ושיפור מערכת הבדיקות. המערכת החדשה מבוססת על טכנולוגיות חדשות, שיאפשרו פיקוח ובקרה מהירים ויעילים יותר. הדבר צפוי להאיץ את זמני הבדיקות והאישורים ולקצר את זמן השהות של סחורות בנמל.

חסרונות רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"  ליבואנים

1. העלויות הראשוניות להיערכות. על אף שמדובר במערכת שתייעל את התהליכים בטווח הארוך, היבואנים יצטרכו להיערך לשינויים. השקעות בהכשרה, עדכון מוצרים והתאמה לתקנים החדשים עשויות להוביל להוצאות נוספות בהתחלה, במיוחד עבור עסקים קטנים ובינוניים.
2. הקשיים בהבנת התקנים החדשים. המעבר לתקינה גמישה עשוי ליצור בלבול או חוסר בהירות בקרב יבואנים בנוגע לדרישות החדשות. עבור מוצרים מסוימים, יתכן ויבואנים יתקשו להבין את הקריטריונים המדויקים להצלחה בתהליך האישור, מה שעלול להוביל לעיכובים.
3. הסיכון לחברות הוא גדול בשל הגברת כמות הבדיקות הן בשווקים והן בבתי המכס. במידה ותמצא אי התאמה בין המוצר הנבדק לבין תעודת הבדיקה היבואן עלול להגיע לשימוע ואף לסטטוס מפר אמון שגורם לעלויות גבוהות ועיכובים של משלוחים בצורה דרמטית.

סיכום רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" 

בפני היבואנים ניצב כעת מצב חדש ולפני שפועלים מומלץ לחשוב טוב על דרכי הפעולה הנכונים כדי לעבוד לפי המסלולים הנכונים ולהיזהר מפיתויים לקיצורי דרך.

טיפים בנושא רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"

• מומלץ להתייעץ עם גורמים מקצועיים הן במעבדות התקינה והן בקרב סוכני המכס.
• הרפורמה טובה בעקרון ויכולה להקל על יבואנים מבחינת הליכי שחרור מהירים יותר וחיסכון בהוצאות אך עם זאת מחייבת אמצעי זהירות קפדניים.
• מומלץ לדאוג שבחברת היבוא יהיה גורם אחד אשר ירכז את כל נושא התקינה ויהיה אחראי לוודא שכל המוצרים עברו ועוברים את כל בדיקות התקינה וכן שלכל דגם יש תיק מוצר משלו שמוחזק בצורה נגישה לכולם במערכת הממוחשבת. בתיק המוצר יהיה לכל דגם: קטלוג טכני , תעודת בדיקה המתאימה לדגם, תמונה של המוצר ובנוסף את כל מסמכי היבוא שבהם שוחרר הדגם שבתיק מוצר ואת נספחי ההצהרות שעימם שוחררו המשלוחים .
• בכל משלוח שמגיע כדאי להחליט אילו דגמים ישוחררו בקוד 60 לפי הצהרת היבואן ואילו דגמים נדרשים להיבדק במעבדת תקינה כדי להשיג להם תעודת בדיקה מתאימה. יהיו משלוחים שישוחררו במלואם עם הצהרת יבואן אם הגורם האחראי אצל היבואן בטוח שכל תעודות הבדיקה תקינות ומתאימות לתקן ולדגמים. יהיו משלוחים שישלחו למעבדת תקינה לפני שחרור כדי להשיג אישור ותעודת בדיקה מתאימים, ויהיו משלוחים שחלק מהמוצרים ישוחררו עם הצהרת יבואן וחלק מהדגמים ישלחו למעבדת תקינה לפני שחרור כדי להשיג אישור ותעודת בדיקה מתאימים.
• כדי להצליח בתהליך אצל היבואן וכדי לאפשר לו לעבוד לאורך שנים ללא הגעה למצבים לא נעימים כמו מפר אמון עליו לעבוד בצורה מדויקת ולהקפיד על הכללים.